• Ruth Eden

בלוג אורח: הטרדות ופגיעות מיניות בקהילה

עודכן ב: יונ 24

כותבת הבלוגפוסט היא עורכת דין ורדית אבידן – מנחה סדנאות עומק למניעת הטרדה מינית ויוצרת תרבות ארגונית נעימה בטוחה ונקיה מהטרדות מיניות.


קהילות עונות לנו על המון צרכים - צורך בערבות הדדית, זהות והזדהות. כולנו כמהים וכמהות לתחושת שייכות, להרגיש שייכים למשהו, להרגיש חלק משמעותי ומהותי במשהו שאנחנו מאמינים בו.

בשל הצרכים שבכוחה של קהילה לספק לחבריה וחברותיה, אנו עדים לכך שבשנים האחרונות נוצרות ומתהוות להן מגוון של קהילות אשר מתגבשות סביב מכנה משותף ומטרות משותפות. ככל שיש יותר מן המשותף בקהילה, כך היא חזקה ומאוחדת יותר. בכוחה של הקהילה ליצור קשרים, כללים, ערכים וגבולות שיטיבו עם חברי הקהילה ועם השהות שלהם במרחביה.

יחד עם זאת, נסיוני לימד אותי שישנם נושאים שמעוררים טריגרים אישים וחברתיים שברוב המרחבים המשותפים כמו גם בקהילה – מעדיפים להתעלם מהם או להוקיעם - כך למשל הנושא של הטרדה מינית שמעורר התכווצות, הן אצל גברים והן אצל נשים, בשל הבלבול והמרחב האפור שצמד המילים האלו טומן בחובו, שכן לעיתים לא ברור מתי זה הטרדה ומתי זה לא?


כך למשל:

אם אני חלק בקהילה כזו וחשוב לי מאוד להרגיש שייכת וחבר/ה בקהילה הטריד/ה אותי מינית - מתחילות מחשבות ושאלות שעולות כמו: האם מדובר בכלל בהטרדה מינית או שאולי מדובר בפלרטוט? האם יש משמעות למעמדות של הצדדים בתוך הקהילה? האם לספר ולמי? האם להסתכן באיבוד המענה לצרכים שלי שהקהילה מעניקה לי, במיוחד בתחושת השייכות שכה חשובה – ולעיתים ויתור על התחושה הזו קשה יותר מכל ויתור אחר.


אז ברור שאנחנו חיים במדינה שקיימים בה חוק ומשפט ומערכות שניתן להתלונן דרכן ולהעביר את הטיפול אל מחוץ לקהילה, אך הריקושטים של האירוע (גם אם טופל מחוץ לקהילה) נשארים ומהדהדים ויכולים לפגוע באמון של חברי הקהילה בעיקר אם האירוע נעשה במסגרת הקהילה, במיוחד היום בעיצומו של עידן METOO שנותן לשיח ולתלונות יותר מקום בתודעה והמציאות המשפטית מתיישרת בהתאם, על ידי הרחבת האחריות המשפטית לא רק על המטרידים/ות עצמם/ן , אלא גם על מנהלי/ות ארגונים וקהילות.


לדוג' מנהל של קהילה מוכרת, בעלת מרחבים שיתופיים בהם חברי/ות הקהילה מתרגלים תנועה וספורט אחת לשבוע, פנה אלי בשל ריבוי תלונות של מתאמנות כנגד מאמנים בקהילה. המתאמנות טענו שחלק מהמאמנים מנצלים את מעמדם כדי לפתח קשרים מינים ו/או להטרידן. העובדה שמדובר בספורט שמעורב בו מגע פיזי ולמאמנים מעמד נחשב בקהילה יכולה להוביל להרבה בלבול וטשטוש קווים, במיוחד כאשר חלק מהמקרים מתרחשים במסגרת הפעילות של הקהילה.


מנהלת של קהילה וירטואלית בפייסבוק, פנתה אלי לגבי התכתבות שהייתה לה עם אחת מחברות הקבוצה. האישה פנתה אליה, על מנת ליידעה שאחד מחברי הקהילה הטריד אותה מינית וסיפרה לה על הקושי בהימצאות באותו מרחב איתו ובקשה מהמנהלת שתרחיק אותו מהקבוצה. גם אם המידע שהגיע למנהלת הקהילה הורטואליות לא אומת, עדיין קיימת השפעה ניכרת על יחסה ותגובתה לחברת הקהילה שכן בשל המורכבות של הנושא הרבה פעמים מנהלים/ות לא יודעים/ות איך להגיב ומה לעשות, בשל הבורות והמבוכה ויש צורך ביעוץ משפטי ורגשי לטיפול בסוגיה.

והשאלות צפות: מה קורה אם המתלוננ/ת מעדיף/ה לא להתלונן במשטרה ועדיין רוצה להיות חלק בקהילה? האם הקהילה צריכה ויכולה לטפל במקרים כאלו? האם היא אחראית? האם בכוחה להפעיל סנקציות כנגד אחד/ת מחבריה ולהרחיקו/ה מהקהילה?

לטעמי מדובר בשאלות קריטיות ומהותיות שכל מנק"ל/ית עשוי להתמודד איתם ביום מן הימים וראוי שיקח אותן בחשבון עם הקמת הקהילה.

בעולם שהמציאות היא כזו שאחת מתוך שלוש נשים מוטרדת מינית (וכנראה הסטטיסטיקה דומה גם בהקשר של גברים אולם אחוז התלונות מטעמם נמוך) אז בוודאי שהמציאות הזו מתרחשת בכל מרחב ולא ניתן להתעלם ממנה.

היופי במרחב קהילתי, להבדיל ממרחבים אחרים כמו מקום עבודה, הינו בכך שהכוח המניע אינו בהכרח נוגע לרווח כלכלי, אלא בעיקר לרווח אישי ולו רק מהקשרים הנוצרים בתוך הקהילה וההתפתחות האישית שניתן להגיע אליה מעצם החברות בקהילה. על כן, לטעמי בקהילות קיים מרחב פורה ומאפשר לדבר על נושאים טעונים ולקיים מנגנונים למניעת הטרדה מינית יחודיים שהן "מחוץ לקופסא".


האחריות של מנק"לים ומנק"ליות ו/או של חברי הקהילה עצמם/ן – הוא קודם כל להיות מודעים שהסטטיסטיקה לא פוסחת על אף קהילה וכי רצוי וכדאי להתחיל לדבר על זה, לעורר את השיח הקהילתי סביב הטרדות מיניות בקהילה וסביב קיום מרחב בטוח. תחומים אפורים נשארים אפורים כאשר אינם מדוברים. שיח שופך אור על האפור ויוצר בהירות, במיוחד במקרים של חוסר מודעות לגבי הסיטואציה וההבנה של מתי זה מטריד ולמה.


בקהילה יש הזדמנות ליצירת שיח מקדם, תקשורתי ומקרב. ניתן להשתמש במודלים שהקהילה יצרה כמו: שיח שיתופי, קבלת החלטות שיתופית - כשחושבים על הערכים והכללים של הקהילה יש לשים על השולחן את הנושא של הטרדות מיניות. אין להניח כי הקהילה תדע להתמודד עם זה. האחריות של המנקל"ים/יות היא להציף את השיח הזה, ולצור אווירה שיש בה פתיחות לשיח, על מנת למצוא פתרונות שימנעו הטרדה מינית במרחבי הקהילה וינחילו תחושת בטחון.

למשל:

הנחלת מנגנון מובהק ושקוף לגבי התנהלות הקהילה בהקשר של הטרדה מינית.שיכלול:

א. סדנאות עומק על הטרדה מינית וגבולות המותאמים לקהילה. שיח על סיטואציות ספציפיות שיכולות להתרחש בקהילה מתוקף המכנה המשותף שלה. שיח על מהי הטרדה מינית ולמה היא גורמת לנו להרגיש התכווצות, שיח על מהי הסכמה חופשית, שיח על יחסי מרות הנגזרים מהקהילה.

ב. קוד אתי וולנטרי, יצירת מנגנון להתנהלות חברי/ות הקהילה במקרה של הטרדה מינית שיפורסם ויהיה שקוף ויבהיר למי פונים ואיך פועלים ומה הסנקציות, ובהתייחס לכך לחשוב על סנקציות שיכולות לתרום לשני הצדדים כמו גישור ובמקרים חמורים הרחקה.

עצם יצירת מנגנון שקוף ומדובר בתוך קהילה מהווה כשלעצמו תחושת בטחון לכלל חברי/ה התחושה הזו שרואים/ות אותי ויש לי לאן לפנות.

לקהילה כוח רב. האחריות שלנו, כמנהלי ומובילות קהילות, היא לוודא שהרצון יהיה נטול (כמה שניתן) מוויתורים אישים מורכבים, הרצון יהיה אמיתי וכדי לאפשר זאת יש צורך במרחב בטוח לכל אחד ואחת מחברי/ות הקהילה.


אז בואו נדבר על זה.


Photo by Külli Kittus on Unsplash


  • Facebook - Black Circle
  • LinkedIn - Black Circle